הכשהמדיה מאתגרת את הקונספט של המעגל
על האתגר הדיגיטלי, מיומנויות הנחייה והנחיית קבוצות בחדר וירטואלי, חווית לקוח, אמון, קרבה וריחוק בקבוצות מונחות ברשת.

מה לי ולעולם הדיגיטלי?

כשגיליתי שסדנאות הפכו לפורמט למידה חלופי, מקובל ויעיל, נגיש ואפקטיבי ללמידה משותפת המלווה בחוויית שייכות, ביטוי ומימוש עצמי, ידעתי. מבפנים, שאתגר הדיגיטאל עומד בפני – איך לרתום את המרחב האינטרנטי למימוש הפוטנציאל שגלום בעולם הסדנאות?
איך לשלב בסדנאות את עולם הידע המשוכפל?
איך לזהות תכנים ותהליכים קבוצתיים בחדר וירטואלי, על סוגיו השונים (וידיאו, קבוצת פייסבוק, וואצאפ ותוכנות ייעודיות ללמידה מקוונת או מתוקשבת)?
איך להפריד וליצור סינרגיה בין מידע להתנסות ובין תהליכים אישיים לקבוצתיים?
איך להחזיק בו זמנית את המרחב הפרונטלי והמרחב הדיגיטלי ואת התנועה ביניהם בבהירות, ולמען מטרת הקבוצה?

למה העולם הדיגיטאלי מחייב אותנו לרענן פורמטים ולעבוד אחרת בסדנאות?

עידן הידע יצר מהפך.
יצר מהפך בזמינות ונגישות הידע, יצר מהפך בכמות הידע ובאיכותו.
יצר מהפך בקצב החיים. תרבות הזיפזופ, הביס והמיקרוגל.
היום אנשים לא מחפשים ידע למרות שהם מחפשים מידע, כלים ומיומנויות פרקטיים, ישימים, ברורים ובעיקר מהירים.
אפשר להתקומם מהעובדה הזו אבל קשה מאד להלחם בה. וכמו שאמרו חכמינו – ‘אם אתה לא יכול להלחם בה, כדאי שתצטרף אליה’.
מפה שעולם הקבוצות משנה את פניו והופך להיצע אינסופי של סדנאות בכל צורה, גודל, נושא ומטרה.
הסדנא הופכת ליצור כילאיים בין שיעור לתהליך. למידה תוך התנסות, כשהתהליך הקבוצתי הוא חווייה עם ערך מוסף.
היום אנשים מחפשים משמעות. ידע יש בהמונים באינטרנט.
הם מבקשים חוויית למידה מתווכת ומשמעותית – כולל אינטימיות בעידן של ניכור.
ברקע – מתקיימות אפשרויות טכנולוגיות זמינות נוספות להרחיב את החווייה הקבוצתית – המייל, הוואוסאפ והפייסבוק, פורומים למיניהם ורשתות חברתיות ייעודיות.
זהו. תם עידן. הקבוצה כבר לא מתקיימת בזמן ומקום. היא חיה ונושמת 24/7.
וכמנחים, רצוי לנהל גם את המרחב הדיגיטאלי בו מתקיימת הקבוצה או לפחות להיות מודעים לדינמיקה שמתחוללת בו.
ופה מדובר בדילמה – משאבת הזמן שזה מצריך. האפשרות שנפתחה להיות נוכח 24/7 בקבוצה זו כבר הנחייה אחרת.
מצד שני – אם אנחנו לא נהיה שם, זה לא אומר שזה לא יתקיים.

מכאן, ניתן להסיק מספר מסקנות:
שרות הנחייה איכותי דורש יותר זמן ותשומת לב מאשר בשעות המוגדרות של המיפגשים הפרונטליים – לכן מתחייב לעבוד עם פחות קבוצות ולהשקיע יותר בכל אחת מהן.
שרות הנחייה איכותי דורש ביסוס מומחיות ואוטוריטה בתחום ידע ספציפי כדי לקבל קרדיט והכרה כסמכות מקצועית – לכן מתחייב להתמקד בקבוצות מסוג מסויים ולהכיר לעומק את מאפייני קהל היעד.
שרות הנחייה איכותי דורש שילוב יעיל ומועיל בין מתן ידע להשקעת משאבי הקבוצה בהתנסויות מבלי שהם יבואו האחד על חשבון השני – לכן מתחייב להפריד את הידע מההתנסות ולהציע אותו בחומרי עזר משוכפלים בפורמטים של טקסט אודיו או וידיאו.
באופן זה ניתן לתת שרות איכותי בזמן קצר ובמחיר שווה לכל נפש בלי לפגוע לא באפקטיביות של התהליך ולא בחשבון הבנק שלנו.

קבלת החלטות ביחס לפטלטפורמה ולמבנה הקבוצה, כדי שהטכנולוגיה לא תהווה חסם כניסה (תרתי משמע)
בשלב התכנון המקדים כדאי לברר עם עצמנו מספר נקודות שיאפשרו לנו:
•   לתת מענה לסגנון ההנחיה ולטבע המקצועי של המנחה
•   לתת מענה לצרכים רגשיים כמו אמון, התמצאות וודאות (ללא קשר למטרת הקבוצה ולנושא בו היא עוסקת)
•  לתעל תהליכים למטרות הקבוצה
•  לתת מענה חלופי להפעלות שלא מתאפשרות במדיה (איך מתחבקים או בוחרים קלף מחפיסה?)

שאלות שחשוב להתעכב עליהן ולגבש תשובות מלאות ומדוייקות כדי ליצור את ההתאמות הנדרשות לכל קבוצה:
שלב ראשון – מיפוי כללי

1. מהי חווית המשתתף שתאפשר לחברי הקבוצה להפיק את המיטב מההשתתפות בה? מה משפיע עליה ומה מעצב אותה?
2.  מהי מידת ההתאמה של הפלטפורמה למאפייני אוכלוסיית היעד מבחינת הנגישות ואיזו תמיכה טכנית נדרשת?
3.  מהי המוטיבציה להשתתפות בקבוצה מול מטרת הקבוצה, האג’נדה המקצועית וסגנון ההנחיה של המנחה?
4.  מה הם הצרכים והרצונות של המשתתפים המיועדים ומה ההשפעה שלהם על הציפיות מהקבוצה ומהמנחה?
   שלב שני – מיפוי הטכנולוגיה
5. באיזה פלטפורמה לבחור?
6. כמה ואיזה חושים פועלים ומופעלים בשימוש בה?
7. מה היתרונות והחסרונות בהיעדר שימוש בחושים מסויימים?
8. מה היא מאפשרת מבחינה טכנית?
   שלב שלישי – מיפוי פעולות הנחייה
9. מה הסטינג המתבקש כדי לתמוך ולהגביר את מידת המעורבות?
10. מהן הנורמות המתבקשות בקבוצה כדי להשיג את המטרה ?שלשמה היא התכנסה?
11. מתי, איפה ואיך משיגים הבנות והסכמות והתאמת ציפיות ביחס להתנהלות הקבוצה?
12. באילו ערוצים זורמת התקשורת, למה ומתי?
13. אילו פעולות מקדימות נדרשות כדי לבסס אקלים קבוצתי מאפשר למידה והתפתחות?
14. אילו אמצעי עזר נדרש להכין, שמתייחסים לתוכן, לתהליך ולשימוש בטכנולוגיה?

וכשהקבוצה מתכנסת?
באיזה אופן “מדגים” התהליך הקבוצתי על ביטוייו הגלויים והנתפסים בחושים, את התוכן המדובר?
אלו קולות קבוצתיים “מדווחים מהשטח” על מצב ה’כאן ועכשיו’ בקבוצה?
שפת המעגל, ‘שפת הגוף’ של הישות הקבוצתית – על מה היא מדווחת? (על השפה המטאפורית של קבוצת טקסט דיגיטלית)
מה אופי הקשר בין התוכן לתהליך?
מהם התהליכים המקבילים שנוכל לזהות בין השפעות ומרכיבי הסביבה הטכנולוגית לבין הדינמיקה הקבוצתית?
מה רלוונטי לשתף, לשקף, להציף או לחלוק עם הקבוצה, ומה הופך לשיקול מקצועי מאחורי הקלעים?
באיזה אופן נבחר להתערב, ובאיזה יישומים טכניים שהפלטפורמה מעמידה לרשותנו נעשה שימוש לשם כך?