סיפור מסגרת

איך לפתח סדנה שתוביל את הקבוצה להשיג את מטרותיה בזמן בלי לדלג על תכנים ובלי לאבד משתתפים בדרך?

לפתח סדנה משמעו ליצור מסלול שבו משתתפי הקבוצה ישיגו את המטרות לשמן הם הגיעו.
לפתח סדנה משמעו להוביל קבוצה למטרה משותפת שמאפשרת לכל אחד ואחד להשיג את מטרותיו האישיות.
לפתח סדנה משמעו ליצור את המסגרת בתוכה הקבוצה נפגשת.

לפתח סדנה משמעו לארגן תהליך למידה משמעותי במסגרת תהליך קבוצתי מאפשר.

מראש.

הרבה לפני שהקבוצה נפגשת.

ואז… כשהתכנון הופך למציאות:
“לא הספקתי את החומר.”
“עלה משהו מאד עמוק ורגשי בקבוצה. נתתי לזה מקום. הרגשתי שזה חשוב.”
“אני מקווה שנצליח להגיע לכל מה שתכננתי.”
“בזבזתי את כל הזמן בלטפל בהתנגדויות.”
“הקבוצה בורחת. יש לה רצונות משלה. בסוף גם מתלוננים שלא קבלו מה שהובטח להם.”

בעיה! או… לא בהכרח!

השיחה הפנימית הזו מוכרת לכולנו.
היא פשוט מגיעה אחרי שהקבוצה כבר עובדת.
לעיתים קרובות (מדי) – מאוחר מדי.

למה לא להקדים תרופה למכה?

למה לחכות לכיבוי שריפות ולבזבז על זה זמן יקר ומשאבי קבוצה מוגבלים?

האתגר המובנה שיש בניסיון להפיק למידה משמעותית באמצעות התנסויות
לצד תהליך קבוצתי אינטראקטיבי שלא תמיד לגמרי צפוי
עומד לפתחנו כבר בתהליך של פיתוח סדנה.

מה בסיפור המסגרת של הקורס סיפור מסגרת?

איך בונים מיכל קבוצתי שמאפשר למשתתפי הסדנה לחוש בטחון, להתנסות בדברים חדשים ולהגיע ללמידה משמעותית?
איך מתכננים מיתווה חצי מובנה שגמיש דיו להכיל גם את חומר הלמידה, גם את ההתנסות בו וגם את התגובות הרגשיות אליו (הישירות והעקיפות)?
איך הופכים את הסדנה למסגרת התייחסות ושייכות משמעותית שמעצימה את פוטנציאל ההתפתחות לצד פוטנציאל הלמידה?
איך לתאם ציפיות מראש ולמקד את משאבי הקבוצה לחוויה משמעותית מעל ומעבר לציפיות?
מהן הגדרות ואיך הן עושות ‘שקט במערכת’ בלי לשתק או להשתיק אף אחד?
איך יוצרים את המינון הנכון בין מיקוד בתהליך למיקוד בתוצאות ולמה, בכלל, אין ביניהם סתירה?
איך משיגים הבנות והסכמות ביחס להתנהלות הקבוצה מראש?
איך להתחייב לתוצאות ולהצליח לעמוד בהן?
מה הסוד של סדר התכנים שמאפשר לכל מה שקורה בקבוצה להפוך ל’מקדם למידה’ ויוצר משמעות?
איך לבחור התנסויות ללמידה פעילה שיזכו להיענות ולשיתוף פעולה מצד המשתתפים?
איך מונעים התנגדויות מיותרות ואיך מתמודדים עם ההתנגדות הטבעית שמאפיינת את כל המשתתפים בכל הקבוצות בלי קשר לנושא, לפורמט, למטרה או לסגנון ההנחיה?
איך מגבירים את מידת שביעות הרצון מהסדנה כבר בשלב הפיתוח שלה, ולמה זה כל כך קריטי?
ואיך כל זה קשור לשיווק?

כשמבינים שהקבוצה לא מתחילה כשנסגרת הדלת ו”מתחילים לעבוד”, ניתן, כבר בפיתוח סדנה, לתכנן את שגרות הקבוצה ולשרטט ‘גבולות גזרה’ של הפעילות בסדנה.

וכשיש בהירות ב’כללי המשחק’ ניתן להגיש אותם באופן מכבד ומכובד בתקשורת המקדימה כבר בתהליכי השיווק, המיון וההרשמה.

מהבחירה בפיתוח סדנה באופן מקצועי, מחושב ומיומן, צומח, במפגשי הקבוצה, כמעט מעצמו, החופש להתנסות, פניות לחדש וחוויות הצלחה שהופכות להיות תחושה של הכרה, הוקרה ושביעות רצון עם ‘טעם של עוד’.