בלוג מסע…

הפלא הזה שנקרא תוכן-תהליך או, אם תרצו – השפה המטאפורית.

אחד הדברים המרתקים בקבוצה הוא קיומו של עולם סמוי

שמלווה את ההתרחשות בקבוצה.

עולם מקביל שבו מתחוללות התרחשויות רגשיות.

אפשר לומר – ה”איד” האישי והמשותף.

עולם לא לגיטימי ולכן גם לא מודע.

עולם של רגשות, תקוות, פחדים, דאגות, צרכים ולבטים.

התהליך הדינאמי. עולם ללא מילים שחי בין המילים ומעבר לשורות.

עולם ש”מספר את עצמו לדעת” באופן מטאפורי.

הוא שולח רמיזות על קיומו אל תוך העולם הגלוי,

זה שנתפס בחושים,

זה שנקרא בשפה המקצועית ‘תוכן’ או ‘טקסט’.

אחד הכלים העוצמתיים שנמצא בידי המנחה,

הוא לפענח את המשמעות הניסתרת,

הסאבטקסט, שמרומז בטקסט.

להתבונן על המרווחים האלה בין המילים

ולחשוף את הצורך הדומיננטי ברגע נתון,

כאן ועכשיו, כדי לתת מענה לצרכים ולהרגיע את הרוחות.

או לא…

בהתאם למטרות הקבוצה ולמצבה.

כשמתבוננים על הקבוצה באופן הזה,

ניתן להבחין שלקבוצות ישנה נטייה להדגים, הלכה למעשה,

את העניין עליו היא משוחחת.

ומין הסתם – המנגנון הזה פועל לא רק בקבוצות מונחות.

בכל מפגש בין אנשים.

ובכל מפגש של האדם עם עצמו.

האתגר שלקחתי על עצמי בתהליך היצירה של מרכז המעגל

הפגיש אותי עם המנגנון הזה שוב ושוב.

מצאתי, שבכל אחת ואחת מההדרכות שהעליתי למרחב הדיגיטאלי,

אתגרה אותי הסוגיה בה עוסקת ההדרכה.

הטכנולוגיה איתגרה אותי בהדרכה על יצירת תכנים דיגיטאליים שמשלימים את התהליך בחדר.

הסאונד, בהדרכה על הקול.

התגמול, בהדרכות האורח שעסקו בכספים.

מערך השיעור, בהדרכה על הבנייה של תוכנית לימוד.

האתר שלי ניפרץ בעת שהכנתי הדרכות על אתר האינטרנט.

התקשיתי למצוא את המילים הברורות בהדרכות על מסרים שיווקיים.

ולעמוד בזמנים בהדרכה על השגת יעדים.

אלה החזירו אותי כל פעם מחדש לשפה המטאפורית,

אל ה-כלי להגשמה: תוכן-תהליך

שבאמצעות התבוננות דרך עדשת הקשר בין התוכן לתהליך

חזרתי ל… מרכז המעגל.

אז…

העין האחת על התוכן. העין השנייה על התהליך. והעין השלישית – על הקשר ביניהם.

ותודה שהגעתי עד הלום.