התהליך הקבוצתי כמעגל חיים: מלידה עד מוות – שפתו המטאפורית של הלא-מודע הקבוצתי

מאת: בת-חן שפירא  

התהליך הקבוצתי כמעגל חיים: מלידה ועד מוות
שפתו המטאפורית של הלא-מודע הקבוצתי: התפתחות הקבוצה בשלבים

מודל התפתחות הקבוצה בשלבים, כפי שהוא מוצג פה, מבוסס על השוואה בין הישות הקבוצתית לישות אנושית.
מודל זה משלב בין שלושת הגישות המרכזיות המקובלות בתחום התוכן של הנחיית קבוצות – הקבוצה כישות (בהשראת ביון), יחסי אובייקט (בהשראת ויניקוט, והתפתחות הקבוצה בשלבים (בהשראת מקנזי ולווסלי). הוא מתייחס לכך שהקבוצה, בשל היותה רקמה אנושית בעלת אופי וצביון דומה לאישיותו של אדם, מתפתחת בדומה לו, בשלבים, מלידה עד מוות (בהשראת התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון על התפתחות האדם), כשפתרון חיובי של כל שלב מוביל לקראת השלב הבא.
לא קיים משך זמן קבוע לכל שלב, המעבר לשלב הבא תלוי באמון שנוצר בין חברי הקבוצה, בתקשורת, בתהליכים קבוצתיים בלכידות קבוצתית ובהנחיית המנחה. קבוצה עלולה להיעצר או להיתקע. הקבוצה היא ישות בעלת לא מודע משלה הפועל עם ולצד הלא מודע של חבריה (בהשראת המודל הטופוגרפי של פרויד).