משהו קצת אישי על קבוצות בעידן הדיגיטאלי בעקבות הכנס הוירטואלי שאירחתי בו 11 מרצים שעסקו כולם בכלים אפקטיביים להובלת קבוצות וסדנאות. כל אחד מהזוית המקצועית שלו.

קבלתי הרבה מאד תגובות – חמות, מפרגנות, הרבה תודות וברכות.
יחד עמן הגיעו הרבה שאלות ותהיות ביחס לעניין האינטרנטי:
“זה לא קצת עומד בסתירה? והרי סדנאות ותהליכים בקבוצה הן עניין פרונטאלי שקשור ליחסים, פנים אל פנים? זו מהותה של קבוצה, לא?”
“איך אפשר להוביל תהליך ולדבר אל גולם”?
“מה הטעם בתהליכי למידה כשלא יודעים ולא רואים מה קורה עם הלומד”?
“שאפו על ההתמצאות בטכנולוגיה. הייתי רוצה גם אבל אני לא רואה את עצמי מתפעל את זה. עניינים טכניים זה לא בשבילי”
“איך את יודעת אם נתת מענה משביע רצון (כמו שאת קוראת לזה)? יש ודאי אנשים שמזלזלים, מתנגדים לדברייך, או אפילו מתעצבנים וכועסים על מה שאת אומרת.”
ובכלל – איך קבוצות בעידן הדיגיטאלי?

אז מעבר לתודה לכל המגיבים ועל כל ההתייחסויות, אני מרגישה צורך לתת את נקודת המבט שלי לעניין הטכנולוגי בהקשר של סדנאות וקבוצות בעידן הדיגיטאלי, והאפשרות להתפרנס מכל העסק הזה.

מאז סיום לימודי התואר השני שלי בהנחיית קבוצות אני חוקרת את עולם הסדנאות כתופעה מתפתחת בתוך הקשר תרבותי נרחב שבו, מצד אחד – בהשפעת הטכנולוגיה, נוצר ניכור בין אנשים, מהצד השני, בהשפעת העידן החדש, שמקדש, בין היתר, ערכים של הגשמה ומימוש.
המענה לשני הצרכים שנולדו מהם – התפתחות אישית וצורך בשייכות נמצא בסדנאות ועבודה בקבוצות. לא פלא שהעולם הזה הולך ומתפתח מיום ליום. זו הדרך לעשות משמעות. להתכנס, כל אחד במקביל ובאמצעות אחרים, וללמוד, להתפתח, להשתפר ולממש.
יחד עם זאת, אני מוצאת שהדיגיטל גם מאפשר לייעל וגם מקרב.
ולמה ללכת 40 שנה במדבר ולהתברבר בתהליכים סחור-סחור כשאפשר לכוון ליעד ולעלות על מטוס ולהגיע במהירות ובנוחות יחסית?
ללכת עם הקדמה.

איך לקחת בחשבון את מאפייני התרבות הדיגיטאלית בתכנון הסדנא והובלת הקבוצה?
איך להפוך מרחב דיגיטאלי ממרחב פרוע וללא שליטה למרחב מקדם?
איך לתמוך בחוויית ההתנסות הפרונטאלית באמצעים הוירטואליים?
איך להשפיע על כמות גדולה יותר של אנשים ויחד עם זאת לייעל את המשאבים שלנו?
איך להפוך את הוירטואלי לחווית למידה והתפתחות בפני עצמה?
איך לוודא שאכן מתחוללת למידה משמעותית בקרב משתתפי הסדנא?
איך להרחיב את הידע שלנו באמצעות הדיגיטאל כדי שנוכל להעניק ללקוחות שלנו ידע עדכני ומורחב כדי שנוכל לספק תהליכי המשך משמעותיים?
איך לתפעל את העסק באמצעים טכנולוגיים כך שהלקוחות הבוחרים להשתתף בסדנא שלנו יחוו את חווית הקשר איתנו במיטבה?
וכמובן, את אמצעי השיווק ברשת. אותם תהליכים שמחוללים את האפשרות לפתוח סדנא בקלות ובמהירות בדרכים שעוקפות את כל העניין המייגע של חיזור על הפתחים, שכנוע וטלמרקטינג.

ובפן האישי – ניצבה בפני שאלת השאלות – איך עושים את זה? איך מיישמים את כל ההבנות הללו?
למעשה, כבר בתחילת דרכי סיגלתי מנהג לשלוח במייל את הידע העיוני הנדרש. הפרדתי בין הידע התיאורטי לחוויה. ראיתי את ההשפעה של זה על האפשרות להתפנות ולהתנסות בחוויה, אבל זה לא סיפק אותי. הרגשתי מחוייבת להתמודד עם אמצעים נוספים.
החלטתי להתיידד עם הרשת – אתר פעיל, פייסבוק, מערכת דיוור, סרטוני וידיאו, כתה וירטואלית ועוד כהנה וכהנה…
וזה, לא היה קל. לטכנופובית שכמותי וכמי שנוטה לשאת באחריות גדולה על ההתפתחות והלמידה של משתתפי הסדנא ההתמודדות עם אתגר הקבוצות בעידן הדיגיטאלי לוותה בהרבה שאלות מקצועיות ובהרבה חששות, מתחים, ואתגרים רגשיים.

אז… עם אתגרים רגשיים – מתמודדים. ככה זה בעולם ההתפתחות האישית. יוצאים מאזור הנוחות – נאה דורש – נאה מקיים… וזה לא היה קל. בלשון המעטה. אבל התגלה כאפשרי בהחלט.

בעניין האתגרים הטכנולוגיים – מסתבר שיש עוד אנשים בעולם. קבוצות אמרנו? יש אנשים שברצון נרתמים לעזרה, תומכים, מגבים, מלמדים. יצרתי לעצמי מעגל כח עם אנשים טובים שיודעים את מה שאני לא ויכולים להיעזר במה שאני יודעת, והם לא…
נוכחתי בכך שלא רק שחוויית הלמידה קבוצות בעידן הדיגיטאלי אינה נפגמת – היא מועצמת.
נוכחתי לגלות שהשד לא כל כך נורא כל כך ותפעול הטכנולוגיה הפך כמעט לטבע שני.
נוכחתי לגלות שכשהמטרה מול העיניים ניתן לשנות את ה’איך?’
נוכחתי לגלות שאנשים מברכים על הקידמה ועל מה שהיא מאפשרת להם
נוכחתי לגלות שהמחוייבות לשליחות חזקה מהכל!
וזה לא שאין תקלות. ולא שאין פיקשושים. אבל דווקא דרך אלה הסתבר לי שמאחורי הכל יש אנשים… והם מבינים… אם מתקשרים איתם את זה.

ככה לומדים, לא?
למידה תוך התנסות, כבר אמרנו? גם במרחב הדיגיטאלי.
אז… היום, מבחינתי, סדנאות וקבוצות בעידן הדיגיטאלי הן דור ה-e של הנחית קבוצות.

סוגי קבוצות בעידן הדיגיטלי
מתוך קורס הנחית קבוצות טקסט דיגיטליות שהקלטתי עם עירד אייכלר