הקשבה לסאבטקסט בשיח הקבוצתי היא הקשבה בין השורות ומעבר למילים.

הקשבה איכותית לרמזים שהקבוצה מספקת לנו באמצעות ההתנהגות, הקולות והצלילים, נושאי השיחה של האנשים והפיזור שלהם במרחב.

על מה מדובר?
כמנחה בעלת ניסיון רב שנים בהנחיית קבוצות ובהוראת התחום אני יכולה להעיד כי למרות שאנשים לא ערים לכך בזמן אמת, הרי בדיעבד, רובנו נעיד על כך שבחוויה של השתתפות בקבוצה מתקיימת מידה של חשש מפני חוסר אונים, חוסר שליטה וחוסר וודאות. אלה פחדים טבעיים, בריאים ומתבקשים משינוי, ולכן מעוררים התנגדות.
הפחדים הללו מסעירים את העולם הרגשי ויוצרים התנגדות דווקא לאותו שינוי מיוחל שהמשתתף מבקש לחולל באופן מודע ומוצהר.
באמצעות סאבטקסט בשיח הקבוצתי ניתן לזהות ולהרגיע אותם כדי להפנות את שימת הלב תעצומות הנפש ומשאבי הקבוצה לתכנים הנלמדים ולהתנסות במיומנויות חדשות במקום לדריכות, דאגות, חששות.
עניין זה עשוי להיות קריטי ביחס לשאלה אם חברי הקבוצה ימשיכו בתהליך או לא ואיך ייראה התהליך, שלהם ושל הקבוצה. אם הם יתמסרו, יתנגדו, ישיגו את מטרותיהם האישיות, יקבלו ערך ותועלת או יישארו אדישים. וכמובן – יש לזה השלכה ישירה על התוצאות של העסק שלנו – על ההכנסות הישירות ובעיקר העקיפות, על המוניטין ועל ההפניות העתידיות.
שימוש בכלים הללו של סאבטקסט בשיח הקבוצתי עשוי להיות קריטי בשאלה – האם הקבוצה תגיע לסיום עם כל המשתתפים שהתחילו, באותה מוטיבציה לפחות, כשהם עוברים תהליך משמעותי, יעיל ומועיל ונשארים עם טעם של עוד…

פה עומדת לרשותנו אותה הקשבה איכותית לסאבטקסט בשיח הקבוצתי שמתקיים מעבר למילים באמצעותה ניתן למפות את תמונת המצב של מה שמתחולל מתחת לפני השטח ולייחס משמעות לכל מיני דברים שבהקשבה רגילה לא נראים בעלי משמעות. אם נבין שכל מה שמתחולל במרחב למעשה מספר לנו על ההרגשה של האנשים נוכל לתת מענה מראש. המענה שבעלי מקצוע רבים מעדיפים הוא לרכז סביבם את העבודה הקבוצתית באופן מובנה ולאפשר מינימום פעילות חופשית בגלל העדר מיומנות להקשבה איכותית מעבר למילים.
נוצר מצב שבעלי מקצוע רבים שהבינו שהקשר איתם, פנים אל פנים, תורם להשגת המטרות ושבשביל להגיע למצב שאנשים יחושו תועלת רצוי שהעבודה בקבוצה תהיה אקטיבית, מעניינת, שתאפשר למשתתפים להתנסות בדברים חדשים אבל… רבים מהם חוששים ללכת עוד צעד הלאה ולאפשר פעילות חופשית מחשש שהקבוצה תתפזר. חוששים לאבד שליטה. ובצדק, כי רב בעלי המקצוע לא יודעים איך להתמודד עם כל מיני טיפוסים, או כל מיני תופעות שקיימות בקבוצה.

להשפיע על הסיפור של הקבוצה בעודו בהתהוות

למעטים מאיתנו נח לחשוב שהם מנוהלים, נישלטים, נישלחים או מתומרנים על ידי כח גדול מהם ואימתני בנוכחותו הנעדרת. אנחנו נוטים לחשוב על עצמנו כבעלי בחירה חופשית.
הפרספקטיבה הזו שרואה את הישות הקבוצתית ומתעלמת מחד פעמיותם של הפרטים כאינדיבידואלים היא מטרידה בהחלט. יחד עם זאת, ההכרות עמה והיכולת לעשות בה שימוש לטובת פיענוח הצרכים הסמויים בקבוצה ולהתייחס אליהם כאל עניין שמבקש מענה, עשויה לתת לנו ממש צרור של מפתחות-זהב לעבודה יעילה עם הקבוצה שכן מענה לצרכים הללו מפנה את תעצומות הנפש מדריכות וחרדה ליצירה, למידה והתפתחות.
הרגעים בהם צצים הכי הרבה רמזים שמספק הסאבטקסט בשיח הקבוצתי נמצאים במהלך פעילות חופשית שמספקת לנו מספר “מקורות מידע” שנובעים מה’קבוצה’ בלי שהיא תרגיש: הפיזור במרחב, התנועה בחלל, נושאי השיח והאינטונציה.

הפיזור במרחב – אם נתבונן על הפיזור במרחב כעל “שפת הגוף” של הקבוצה כמיכלול נראה אם היא מפוזרת או מרוכזת, אם היא מפוצלת או מאוחדת, אם היא נוטה לכיוון ירוד אל הרצפה או דווקא לעמידה. כל אלה עשויים לספר לנו על מצב הרוח ומזג ה”אווירה”. זה גם יאפשר לנו לזהות מי “בדרך החוצה” – בשוליים או יותר מדי במרכז, לגשת לאנשים האלה ולתמוך בהם, לווסת את המקום שלהם ולהגן עליהם מפני תפיסת מקום דומיננטית מדי או נעזור להם לתפוס מקום. באופן הזה גם ניתן מענה למיכלול הקבוצתי על ידי איזון הקבוצה וגם לחווייה האישית הזקוקה לידיעה שיש פה מי שדואג לעניינים וניתן לסמוך עליו. ברגישות ונחישות…

התנועה בחלל – אם נתבונן על מצב התנועה בחלל ונראה את ההתנהגות של האנשים, אז מעבר לכך שנבחין מי עשוי לחוש כך או אחרת, מעבר לזה שנאסוף מידע שיעזור לנו לבסס פרשנות על המפה הקבוצתית ועל הנטיות של אנשים, הרי נבחין בכיוון התנועה – יציאה החוצה, התקבעות במקום, התקבצות לקבוצות קטנות, החלפה או שימור פרטנרים, ישיבה במקומות הקבועים ועוד. כל אלה יכולים לספר לנו על מצב הקבוצה כמיכלול ולתת לנו רמזים על צרכים בלתי מודעים או בלתי מדוברים. מידע כזה מאפשר לקרא את המצב, לתת מענה ללא מילים ולהמשיך הלאה. להוציא אותם להפסקה מוקדמת, לרענן את הפעילות, ליצור בהירות או לתת מקום לביטוי עצמי. לעיתים, אפילו משל, סיפור או בדיחה יעשו את העבודה.

נושאי השיח – אם נחשוב על נושאי השיחה כעל נושאים סימבוליים נוכל לדעת כמעט בודאות מהו האקלים השורר בקבוצה. מה מעסיק את חבריה ברגע זה ממש, ונוכל לברר איתם או לתת מענה סמוי. הסיפורים, הדוגמאות, השיתופים, הבדיחות, אסוציאציות, תגובות רובם ככולם מספרים לנו על עולמות מקבילים – בזמן או במקום. כלומר, על דברים שקרו במקום אחר ובזמן אחר. אבל, לא בכדי הם עלו כאן ועכשיו. מחקרים מראים שאנשים ניזכרים במשהו על סמך חוויה. אם החווייה פה, איתך מזכירה למשתתף את הגננת שלו שלא האמינה לו והוא מספר את זה עכשיו, הוא כנראה משחזר את אותה החווייה. אם נשכיל להקיש מהסיפורים הללו, על ידי שיחה או השערות עם עצמנו על הזמן הזה במקום הזה, נוכל לראות את ההקבלה ולברר מה הם מספרים לנו על חוויית הנוכחות כרגע בקבוצה. אם נעלה את המידע הזה ברשת שלנו יצאנו עם שלל רב מזהב.

הטונאציה – אם נאזין לטונים, נזהה בקולות ובצלילים עולם תוכן שלם – התלחשויות, צעקות, ויכוחים, שירה, מוזיקה, ואפילו רעשים מבחוץ שתופסים את שימת הלב עשויים לבשר לנו על האווירה הרגשית השוררת בקבוצה. לעיתים נראה קבוצה ב”היי מטורף”. האם זה מעיד על שמחה? אולי על צורך בעידוד עצמי שלא מקבלים ממך? אולי פחד ממשהו? אולי תמיכה האחד בשני? ואם נראה את המשתתפים רכונים האחד כלפי השני ומשוחחים בלחש – האם מדובר באינטימיות? דיסקרטיות החוששת להיחשף?

זה די מבלבל, נכון? החוכמה היא לקשור רמזים לקונטקסט, לאסוף ראיות בכמות משכנעת ולזכור שאולי… אנחנו מפרשים לא נכון. לברר. לברר ושוב לברר….הפרספקטיבה הזו שרואה את הישות הקבוצתית ומתעלמת מחד פעמיותם של הפרטים כאינדיבידואלים היא מטרידה בהחלט. יחד עם זאת, ההכרות עמה והיכולת לעשות בה שימוש לטובת פיענוח הצרכים הסמויים בקבוצה ולהתייחס אליהם כאל עניין שמבקש מענה, עשויה לתת לנו ממש צרור של מפתחות-זהב לעבודה יעילה עם הקבוצה שכן מענה לצרכים הללו מפנה את תעצומות הנפש מדריכות וחרדה ליצירה, למידה והתפתחות.

אחת הפרספקטיבות שמסייעת לנו לתת משמעות לתכנים שעולים בתהליך
היא לבחון אותם בהקשר של שלבי התפתחות קבוצה

לגלות את הסאבטקסט בשיח הקבוצתי – תרגילים במתנה

ועוד מתנה קטנה ממני אליך, מכיוון שחשוב לי שתוכל ליישם.
תחשוב על מספר תרגילים חצי מובנים שיעזרו לך לזמן בביטוי חופשי את התכנים שיספרו לך מה קורה בקבוצה ויאפשרו לך למפות את הרחשים הסמויים המתחוללים בה:
שרשרת אסוציאציות תסמן לנו את החוויה שבה שרויים חברי הקבוצה
סבב “מה נשמע?” או – “מה נשאיר היום בחוץ?” יספר לנו עם מה הם מגיעים
‘מדרש תמונה’ (מסבירים ונותנים פרשנות לתמונות) יספר לנו מה אנשים רואים בתמונה ונוכל לשער איך זה דומה למה שקורה פה
סיפור בהמשכים – סבב שיצביע על ה”סיפור של הקבוצה”
הליכה בחדר ומפגש בין אנשים למפגש קצר יראה לנו את הפיזור במרחב
שורה של ציורים אישיים תראה לנו סדרה מתפתחת של “תמונות מחיי הקבוצה” שיחד מספרות סיפור קוהרנטי
משימה משותפת תחשוף בפנינו את הטונאציה
חלוקה לקבוצות תשקף לנו את המצב החברתי
זמן שאלות – מה לא הובן? יגלה לנו את מצב ה”מקום הפנוי בדיסקט” (או שהוא תפוס בחששות)
שיחה ספונטאנית של בדיחות או דעות על משהו “לא קשור” תלמד אותנו על מה מעסיק כרגע את חברי הקבוצה
התנגדות – לתכנים, למנחה, לדרך תספר לנו שיש פה בקשה סמויה להאט קצב בדרישה לשינוי, למרות שהוא מבוקש ומבורך

אתגר הסאבטקסט בשיח הקבוצתי הופך להיות עוזרו הנאמן של המנחה במידה וזה משכיל להפוך אותו ל’לחשן’ ויועץ סתרים סודי. הוא מסייע לו להבין מה העניינים מתחת לפני השטח ולטפל בהם באופן מקצועי לפני שהם הופכים להיות מצבים מאתגרים.

כשנכיר במשמעות ה’טקסט’ הגלוי, זה שנתפס בחושים, כהופעה מטאפורית של הסאבטקט,
נוכל לגעת במידע המופשט והסמוי המסתתר בין השורות ומעבר למילים