הקשבה בין המילים ומעבר לשורות – לגלות את הסאבטקסט בשיח הקבוצתי

הקשבה לסאבטקסט בשיח הקבוצתי היא הקשבה בין השורות ומעבר למילים.

הקשבה איכותית לרמזים שהקבוצה מספקת לנו באמצעות ההתנהגות, הקולות והצלילים, נושאי השיחה של האנשים והפיזור שלהם במרחב.

על מה מדובר?
כמנחה בעלת ניסיון רב שנים בהנחיית קבוצות ובהוראת התחום אני יכולה להעיד כי למרות שאנשים לא ערים לכך בזמן אמת, הרי בדיעבד, רובנו נעיד על כך שבחוויה של השתתפות בקבוצה מתקיימת מידה של חשש מפני חוסר אונים, חוסר שליטה וחוסר וודאות. אלה פחדים טבעיים, בריאים ומתבקשים משינוי, ולכן מעוררים התנגדות.
הפחדים הללו מסעירים את העולם הרגשי ויוצרים התנגדות דווקא לאותו שינוי מיוחל שהמשתתף מבקש לחולל באופן מודע ומוצהר.
באמצעות סאבטקסט בשיח הקבוצתי ניתן לזהות ולהרגיע אותם כדי להפנות את שימת הלב תעצומות הנפש ומשאבי הקבוצה לתכנים הנלמדים ולהתנסות במיומנויות חדשות במקום לדריכות, דאגות, חששות.
עניין זה עשוי להיות קריטי ביחס לשאלה אם חברי הקבוצה ימשיכו בתהליך או לא ואיך ייראה התהליך, שלהם ושל הקבוצה. אם הם יתמסרו, יתנגדו, ישיגו את מטרותיהם האישיות, יקבלו ערך ותועלת או יישארו אדישים. וכמובן – יש לזה השלכה ישירה על התוצאות של העסק שלנו – על ההכנסות הישירות ובעיקר העקיפות, על המוניטין ועל ההפניות העתידיות.
שימוש בכלים הללו של סאבטקסט בשיח הקבוצתי עשוי להיות קריטי בשאלה – האם הקבוצה תגיע לסיום עם כל המשתתפים שהתחילו, באותה מוטיבציה לפחות, כשהם עוברים תהליך משמעותי, יעיל ומועיל ונשארים עם טעם של עוד…

פה עומדת לרשותנו אותה הקשבה איכותית לסאבטקסט בשיח הקבוצתי שמתקיים מעבר למילים באמצעותה ניתן למפות את תמונת המצב של מה שמתחולל מתחת לפני השטח ולייחס משמעות לכל מיני דברים שבהקשבה רגילה לא נראים בעלי משמעות. אם נבין שכל מה שמתחולל במרחב למעשה מספר לנו על ההרגשה של האנשים נוכל לתת מענה מראש. המענה שבעלי מקצוע רבים מעדיפים הוא לרכז סביבם את העבודה הקבוצתית באופן מובנה ולאפשר מינימום פעילות חופשית בגלל העדר מיומנות להקשבה איכותית מעבר למילים.
נוצר מצב שבעלי מקצוע רבים שהבינו שהקשר איתם, פנים אל פנים, תורם להשגת המטרות ושבשביל להגיע למצב שאנשים יחושו תועלת רצוי שהעבודה בקבוצה תהיה אקטיבית, מעניינת, שתאפשר למשתתפים להתנסות בדברים חדשים אבל… רבים מהם חוששים ללכת עוד צעד הלאה ולאפשר פעילות חופשית מחשש שהקבוצה תתפזר. חוששים לאבד שליטה. ובצדק, כי רב בעלי המקצוע לא יודעים איך להתמודד עם כל מיני טיפוסים, או כל מיני תופעות שקיימות בקבוצה.

מה מספרת לנו
הישות הקבוצתית דרך הסאבטקסט בשיח הקבוצתי?

חלק מהעוצמה שבהנחיה המקצועית טמונה במיומנות להקשיב לישות הקבוצתית. הישות הקבוצתית והעבודה איתה היא אחד הרעיונות המאתגרים ומעוררי ההתנגדות ביותר.

להשפיע על הסיפור של הקבוצה בעודו בהתהוות

איך נראה מורה בעיני מורים? מעניין, לא?
נתתי למורים בסדנא על גבולות וניהול סמכות, לצייר מורה. בקבוצות קטנות.
5 קבוצות ציירו חמישה מורים. חמישה מורים שביחד מספרים סיפור.
אני מניחה שמעבר לסיפור של הצוות, הם מספרים את הסיפור של עולם ההוראה בישראל ומתארים את חוויית המורה העגומה.

אז מה היה לנו שם?
גבולות, רבותי. גבולות!

היה בלבול וערבוב בין המורה המצוי למורה הרצוי…
משקף את המציאות, כפי שאני מכירה אותה מביקורים רבים בחדרי מורים.
היה אתגר – מי יצליח להעתיק ממי, מבלי להיתפס?
.. אהמממ…,
נשמע מוכר מ"היכנשהו"…
היתה חדוות יצירה, דיאלוג, שיח…, היה עניין, היתה חווייה, היו צחוקים.

לבסוף גם היו על גבי הרצפה חמש דמויות שמתארות את המורה.
האחת, מרבה ידיים לבוש בגלימה של סופר-מן והמון עיניים מצידו השני של הדף
השניה, בעלת כנפי מלאכים שאחת קטועה "סתם, כי לא נשאר מקום בדף…"
השלישית עם חיוך מאוזן לאוזן ש"התבלבל" ומצא את מקומו בצוואר במקום בפה. היתה התלבטות אם הוא נראה כמו סכין שחיטה או חבל תליה?
הרביעית תארה את דמות המורה כשמחובר לכף ידה ראש ענק של תלמיד קטנטן (גם פה "סתם לא נשאר מקום בדף", רק בעיית תיכנון קלה ובלתי משקפת), מה שהעלה את השאלה האם הוראה זה תפקיד או הווייה? האם יש הכרח שיהיו תלמידים כדי לחוש מורה (נניח, בשנת שבתון מפסיקים לחוש מורה?). היה מי שציין לגבי ה"ליטוף" שהוא מכווץ ומקטין את התלמיד שקטן ממילא, יחסית לראשו המלא בכל טוב חינוכי. היה מי שמצא דימיון לראשו הכרות של גליית בידי דוד. מה זה אומר? קטונתי…, אני יכולה רק לשער…
והחמישית, פרטה את מערכת הדם שבתוכה המון סירות קטנות, אותן סירות בהן משייטים ההורים והתלמידים ש"ניכנסים לנו לורידים"….

אז – איפה עובר הגבול? ואיפה עובר את הגבול?

למעטים מאיתנו נח לחשוב שהם מנוהלים, נישלטים, נישלחים או מתומרנים על ידי כח גדול מהם ואימתני בנוכחותו הנעדרת. אנחנו נוטים לחשוב על עצמנו כבעלי בחירה חופשית.
הפרספקטיבה הזו שרואה את הישות הקבוצתית ומתעלמת מחד פעמיותם של הפרטים כאינדיבידואלים היא מטרידה בהחלט. יחד עם זאת, ההכרות עמה והיכולת לעשות בה שימוש לטובת פיענוח הצרכים הסמויים בקבוצה ולהתייחס אליהם כאל עניין שמבקש מענה, עשויה לתת לנו ממש צרור של מפתחות-זהב לעבודה יעילה עם הקבוצה שכן מענה לצרכים הללו מפנה את תעצומות הנפש מדריכות וחרדה ליצירה, למידה והתפתחות.
הרגעים בהם צצים הכי הרבה רמזים שמספק הסאבטקסט בשיח הקבוצתי נמצאים במהלך פעילות חופשית שמספקת לנו מספר "מקורות מידע" שנובעים מה'קבוצה' בלי שהיא תרגיש: הפיזור במרחב, התנועה בחלל, נושאי השיח והאינטונציה.

הפיזור במרחב – אם נתבונן על הפיזור במרחב כעל "שפת הגוף" של הקבוצה כמיכלול נראה אם היא מפוזרת או מרוכזת, אם היא מפוצלת או מאוחדת, אם היא נוטה לכיוון ירוד אל הרצפה או דווקא לעמידה. כל אלה עשויים לספר לנו על מצב הרוח ומזג ה"אווירה". זה גם יאפשר לנו לזהות מי "בדרך החוצה" – בשוליים או יותר מדי במרכז, לגשת לאנשים האלה ולתמוך בהם, לווסת את המקום שלהם ולהגן עליהם מפני תפיסת מקום דומיננטית מדי או נעזור להם לתפוס מקום. באופן הזה גם ניתן מענה למיכלול הקבוצתי על ידי איזון הקבוצה וגם לחווייה האישית הזקוקה לידיעה שיש פה מי שדואג לעניינים וניתן לסמוך עליו. ברגישות ונחישות…

התנועה בחלל – אם נתבונן על מצב התנועה בחלל ונראה את ההתנהגות של האנשים, אז מעבר לכך שנבחין מי עשוי לחוש כך או אחרת, מעבר לזה שנאסוף מידע שיעזור לנו לבסס פרשנות על המפה הקבוצתית ועל הנטיות של אנשים, הרי נבחין בכיוון התנועה – יציאה החוצה, התקבעות במקום, התקבצות לקבוצות קטנות, החלפה או שימור פרטנרים, ישיבה במקומות הקבועים ועוד. כל אלה יכולים לספר לנו על מצב הקבוצה כמיכלול ולתת לנו רמזים על צרכים בלתי מודעים או בלתי מדוברים. מידע כזה מאפשר לקרא את המצב, לתת מענה ללא מילים ולהמשיך הלאה. להוציא אותם להפסקה מוקדמת, לרענן את הפעילות, ליצור בהירות או לתת מקום לביטוי עצמי. לעיתים, אפילו משל, סיפור או בדיחה יעשו את העבודה.

נושאי השיח – אם נחשוב על נושאי השיחה כעל נושאים סימבוליים נוכל לדעת כמעט בודאות מהו האקלים השורר בקבוצה. מה מעסיק את חבריה ברגע זה ממש, ונוכל לברר איתם או לתת מענה סמוי. הסיפורים, הדוגמאות, השיתופים, הבדיחות, אסוציאציות, תגובות רובם ככולם מספרים לנו על עולמות מקבילים – בזמן או במקום. כלומר, על דברים שקרו במקום אחר ובזמן אחר. אבל, לא בכדי הם עלו כאן ועכשיו. מחקרים מראים שאנשים ניזכרים במשהו על סמך חוויה. אם החווייה פה, איתך מזכירה למשתתף את הגננת שלו שלא האמינה לו והוא מספר את זה עכשיו, הוא כנראה משחזר את אותה החווייה. אם נשכיל להקיש מהסיפורים הללו, על ידי שיחה או השערות עם עצמנו על הזמן הזה במקום הזה, נוכל לראות את ההקבלה ולברר מה הם מספרים לנו על חוויית הנוכחות כרגע בקבוצה. אם נעלה את המידע הזה ברשת שלנו יצאנו עם שלל רב מזהב.

הטונאציה – אם נאזין לטונים, נזהה בקולות ובצלילים עולם תוכן שלם – התלחשויות, צעקות, ויכוחים, שירה, מוזיקה, ואפילו רעשים מבחוץ שתופסים את שימת הלב עשויים לבשר לנו על האווירה הרגשית השוררת בקבוצה. לעיתים נראה קבוצה ב"היי מטורף". האם זה מעיד על שמחה? אולי על צורך בעידוד עצמי שלא מקבלים ממך? אולי פחד ממשהו? אולי תמיכה האחד בשני? ואם נראה את המשתתפים רכונים האחד כלפי השני ומשוחחים בלחש – האם מדובר באינטימיות? דיסקרטיות החוששת להיחשף?

זה די מבלבל, נכון? החוכמה היא לקשור רמזים לקונטקסט, לאסוף ראיות בכמות משכנעת ולזכור שאולי… אנחנו מפרשים לא נכון. לברר. לברר ושוב לברר….הפרספקטיבה הזו שרואה את הישות הקבוצתית ומתעלמת מחד פעמיותם של הפרטים כאינדיבידואלים היא מטרידה בהחלט. יחד עם זאת, ההכרות עמה והיכולת לעשות בה שימוש לטובת פיענוח הצרכים הסמויים בקבוצה ולהתייחס אליהם כאל עניין שמבקש מענה, עשויה לתת לנו ממש צרור של מפתחות-זהב לעבודה יעילה עם הקבוצה שכן מענה לצרכים הללו מפנה את תעצומות הנפש מדריכות וחרדה ליצירה, למידה והתפתחות.

אחת הפרספקטיבות שמסייעת לנו לתת משמעות לתכנים שעולים בתהליך
היא לבחון אותם בהקשר של שלבי התפתחות קבוצה
היכולת שלנו לדוג מידע רלוונטי מתוך הסאבטקסט בשיח הקבוצתי ולתת לו מענה בזמן אמת מתרחבת באחת משתי צורות:
האחת, לייחס משמעות לתמונה שגילינו ולבחון האם לשם כיוונו, ואם כן, לסמן לעצמנו שאנחנו בכיוון ואולי לתת פוש עוד צעד הלאה.
השנייה – אם משוחחים על מה שהיה ומייחסים משמעות לרמזים הסמויים יחד עם חברי הקבוצה – משקפים מה ראיתם ומה שמעתם ומבררים יחד את המשמעות הסמויה.
לעיתים הצעת פרשנות מצדך תזכה בהתנגדות מוחלטת – מה פתאום? לא לזה התכוונתי… לעיתים הסכמה לבחון את האפשרות ולעיתים ממש אנחת רווחה שהצלחת לקרא אותנו בלי שנצטרך להגיד, עוד לפני שבכלל הגענו לכך שנחוש בזה בעצמנו. לעיתים השיחה הזו היא חלק מהפעילות כמו בסדנת כעסים, הפסקת עישון זוגיות או דיאטה, ולעיתים היא מתקיימת במסגרת תדריך או ישיבת צוות, הפקת לקחים וכד' כמו בנבחרת ספורט, מקהלה, צוות עובדים או כתה ולעיתים היא תהיה יזומה ומפתיעה כמו בסדנת תיפוף, חוג ציור, יוגה או קורס הכנה ללידה, שעל פניו רק מטרות היחיד עומדות על הפרק. בכל מקרה שיחה כזו רצוי שתהיה עדינה, מכוונת לדיאלוג, תוך הקשבה, לא שיפוטית ומבקשת לתת מענה או לתת הסבר רציונאלי לגבי אי מתן מענה. שיחה כזו עשויה לשמר קבוצה או לפרק אותה אם היא עושה את הרושם ההפוך ונחווית כאיום, כ"תפסת אותנו על חם", כ"אתה מתלונן, מאויים וכד'".
לגלות את הסאבטקסט בשיח הקבוצתי – תרגילים במתנה

ועוד מתנה קטנה ממני אליך, מכיוון שחשוב לי שתוכל ליישם.
תחשוב על מספר תרגילים חצי מובנים שיעזרו לך לזמן בביטוי חופשי את התכנים שיספרו לך מה קורה בקבוצה ויאפשרו לך למפות את הרחשים הסמויים המתחוללים בה:
שרשרת אסוציאציות תסמן לנו את החוויה שבה שרויים חברי הקבוצה
סבב "מה נשמע?" או – "מה נשאיר היום בחוץ?" יספר לנו עם מה הם מגיעים
'מדרש תמונה' (מסבירים ונותנים פרשנות לתמונות) יספר לנו מה אנשים רואים בתמונה ונוכל לשער איך זה דומה למה שקורה פה
סיפור בהמשכים – סבב שיצביע על ה"סיפור של הקבוצה"
הליכה בחדר ומפגש בין אנשים למפגש קצר יראה לנו את הפיזור במרחב
שורה של ציורים אישיים תראה לנו סדרה מתפתחת של "תמונות מחיי הקבוצה" שיחד מספרות סיפור קוהרנטי
משימה משותפת תחשוף בפנינו את הטונאציה
חלוקה לקבוצות תשקף לנו את המצב החברתי
זמן שאלות – מה לא הובן? יגלה לנו את מצב ה"מקום הפנוי בדיסקט" (או שהוא תפוס בחששות)
שיחה ספונטאנית של בדיחות או דעות על משהו "לא קשור" תלמד אותנו על מה מעסיק כרגע את חברי הקבוצה
התנגדות – לתכנים, למנחה, לדרך תספר לנו שיש פה בקשה סמויה להאט קצב בדרישה לשינוי, למרות שהוא מבוקש ומבורך

אתגר הסאבטקסט בשיח הקבוצתי הופך להיות עוזרו הנאמן של המנחה במידה וזה משכיל להפוך אותו ל'לחשן' ויועץ סתרים סודי. הוא מסייע לו להבין מה העניינים מתחת לפני השטח ולטפל בהם באופן מקצועי לפני שהם הופכים להיות מצבים מאתגרים.

כשנכיר במשמעות ה'טקסט' הגלוי, זה שנתפס בחושים, כהופעה מטאפורית של הסאבטקט,
נוכל לגעת במידע המופשט והסמוי המסתתר בין השורות ומעבר למילים

אם הפוסט הזה הואיל לכם במשהו,
אני יותר מאודה לכם על שיתוף שלו ברשתות החברתיות.
וכמובן, אשמח גם לשמוע מה דעתכם בנושא פה - למטה בתגובות.
להתראות בחדרי הסדנאות,
בת-חן

במה אוכל לעזור לך?

ביצת הזהב

קורס דיגיטלי - מרעיון לסדנה
מיוחדת, מבוקשת ומשתלמת:
כל הטעויות שמנחים עושים
ואיך לעשות כך שלך זה לא יקרה?

כשחושבים על הסדנא
לא חושבים רק על תוכן מצויין
ושורה של תרגילים מדליקים.

חושבים גם (ובעיקר) מחוץ לסדנה.
מפתחים אותה בסדר פעולות
שמאפשר לה לממש
גם את הפוטנציאל העסקי שלה.

לפרטים והרשמה לחץ כאן

הקמפוס הדיגיטלי לשרותך

מוצרי מידע מחכים לך 'כאן ועכשיו'

מוצרי מידע שעשויים לעניין אותך

בלוג מקצועי

מה זה אומר שהתוכן הוא המלך ואיך לכתוב בלוג מקצועי שהופך אותך למומחה?

זהות מקצועית

כלי הנחית קבוצות מס' 1 – למה לנצח את הקבוצה אם אפשר לנצח עליה באמצעות ניהול תהליכים ותופעות באופן שהולם בדיוק את האג'נדה המקצועית שלך?

מחולל הקסמים

איך לרתום את המשתתפים בסדנה להשתתפות משמעותית ומעורבות פעילה בקבוצה פעילה בלי לשלוף שפנים מהכובע?

פוסטים נוספים בבלוג

ביטוח אחריות מקצועית למנחי קבוצות וסדנאות המשמעות הגדולה שמאחורי האותיות הקטנות בפוליסה – רפי וייסמן מתארח אצל בת-חן שפירא

מה זה אומר ביטוח אחריות מקצועית ב'מקצוע' שהוא לא מקצוע אלא נתפס ככלי עבודה מקצועי שאנשים עובדים בו כמנחים ומתפרנסים מהנחיה? מי באמת צריך את זה, ולמה?

תהליכי פרידה וסיום קבוצה: 'לסגור מעגל'

התמודדות עם תהליכי פרידה וסיום קבוצה מונחית היא חלק בלתי ניפרד מהאפשרות להתנסות בפרידה משמעותית ולסגל מיומנויות רגשיות-חברתיות חיוניות ובריאות.

איך לבחור סדנאות, קורסים או קבוצות ולהפיק מהם מקסימום תועלת להצלחת העסק שלך? בת-חן שפירא מתארחת אצל איריס אבידן

הדרך להצלחה עסקית שולחת אותנו כל הזמן לבחור סדנאות להשתתף בהן מכיוון שסוד ההצלחה העסקית עובר בקבוצות. מה הדרך הנכונה לבחור סדנאות ולהפיק מהן את המיטב?

איך, לעזאזל, ניפטרים מהשעיר לעזאזל? (פרק א' – על שעיר לעזאזל בקבוצה)

לשם התחלה, עדיף להימנע מליצור שעיר לעזאזל בקבוצה או לאפשר לו להתהוות. לשם כך חשוב להבין איך נוצרת התופעה שמטרידה ומאיימת על מנחים ומשתתפים בקבוצה.

Pin It on Pinterest

Share This

שתפו אותי

שתפו פוסט זה עם חבריכם

דילוג לתוכן