מעגל: קו תוחם של מרחב משותף – פיזי, רגשי מנטאלי.

מעמד חברתי שבאופן סימבולי, מאפשר ‘מקום’ שווה לכל אחד ואחד.
המעגל משטח את ההיררכיה ומסמן רעיון של שוויון במרחק ממרכז המעגל.
כולם רואים ושומעים את כולם במידה שווה.

אחדות הניגודים הוא עקרון מוביל בתהליכים שמתחוללים בקבוצה.
הוא מצביע על כוחה של היכולת להתקיים זה בצד זה,
להתקדם זה באמצעות זה,
לנוע בין סתירות לכאורה ומחלוקות בלתי מיושבות.

מבחינה זו, המעגל הקבוצתי הוא מציאות מוקטנת שמשקפת את טבע העולם,
שבנוי מהפכים, פיצולים וכוחות נוגדים
שמניעים את התהליך ושומרים עליו מקיפאון והתנוונות,
כי, כמו שכבר אמרו חכמים:
אם כל האנשים בעולם היו מושכים אותו לאותו הכיוון העולם היה מתהפך.

למעשה, בקבוצה, כמו מחוצה לה, הפיצול נובע מהיכולת האנושית המוגבלת להכיל מורכבות רגשית. לשם ההתמצאות במפה הרגשית הפנימית אנחנו נוטים, במנגנונים פסיכולוגיים מורכבים, להשליך מאיתנו אל תוך מרחב המעגל, מטענים רגשיים קשים להכלה.

משם, הלא מודע הקבוצתי ממיין אותם ומפקיד אותם בידי מי מהמשתתפים
שאותת על נכונות ונמצא “ראוי” לכך.

 המנגנון הזה מצר את מרחב ההתנהגויות של כל אחד ואחד, כשבמקביל הוא מעבה התנהגות סטריאוטיפית שתואמת ומותאמת לסטריאוטיפ.
למעשה, קבוצה שחבריה מבחינים בכך שהטוב והרע, האור והחושך, הדחף והפחד, היפה והמכוער, וכן הלאה, נמצאים בתוכם, מכירים בקשת הנרחבת של התכנים הרגשיים שקיימת בכל אחד ואחד, מתגברת על המנגנון הזה ומאפשרת צמיחה אישית וקבוצתית באמצעות מתן לגיטימציה למה שנחווה כניגודים. לגיטימציה שמאפשרת ליצירה לצמוח מתוך הכאוס הרגשי ולפעול בהרמוניה של אחדות ניגודים.
אין יותר אני טוב ואתה רע.
יחד אנחנו רואים את התמונה השלמה שבתוכנו.