עידן הידע של שנות ה-2000+ מתאפיין, לא מעט בהשפעת הטכנולוגיה ההולכת ומשתכללת, במספר תופעות:
~ חוויית ניכור חברתי ורגשי
~ קידוש ההגשמה העצמית
~ התפוררות הסמכות האקדמית
~ קצב גירויים מסחרר וקושי בדחיית סיפוקים
מפה עולה וצומחת תופעת הסדנאות שהולכת ומתרחבת מיום ליום.
סדנאות הפכו לפורמט למידה לגיטימי, אלטרנטיבי אולטימטיבי
מבוסס תוצאות כי הוא מזקק ידע רלוונטי ויוצר ערוץ מהיר, נגיש ואפקטיבי לחוויית למידה משותפת המלווה בשייכות, ביטוי ומימוש עצמי.

קל יותר מחד ומתבקש יותר, מאידך, להפריד את המידע מההתנסות,
להפחית את כמות המפגשים הפרונטאליים, לספק מידע באופן זול מאד
כך שכל אחד יכול ללמוד בנוחיות מהבית בזמנו ובקצב שלו.
המרחב הפרונטאלי מוקדש לגילוי עצמי.
ללמידה פעילה תחת זכוכית מגדלת שמאפשרת חקר, הסתכלות על הדברים הקטנים, העלאתם למימד קרוב, ומשם הגילוי, באמצעות הפעלות, סימולציות, משובים, שיקופים ותרגילים עוקפי מחשבה.
למידה מחוללת תובנה גם דרך האחר, השיח המטאפורי, בין השורות ומעבר להן והתהליכים המקבילים כדי לתת לעצמנו הזדמנות לפגוש,
פנים מול פנים, את כל הדמויות שמתרוצצות אצלנו בפנים.
להפיק למידה מכל דבר, צפוי ובלתי צפוי.
לבחון את המתחולל בקבוצה, את השפעת ההנחיה על הדינמיקה,
את השפעת הנסיבות החיצוניות וההרכב האנושי על ההתנהלות בקבוצה ושל הקבוצה, לייחס משמעות ולהקשיב ל’קולות הקבוצתיים’ מתוך הנחה שהכל נוגע לכולם ובכולם.

זה עוזר לנו להוריד את המחירים שנגבה מהלקוחות.
זה עוזר ליותר אנשים לקבל החלטה להצטרף למעגל.
זה עוזר לנו לא לחזור על עצמנו כמו תוכי.
זה עוזר לנו להתמקד בתהליך האינטראקטיבי המקצועי.
זה עוזר לנו להשקיע פחות זמן ולהרוויח יותר כסף.
זה עוזר לנו להשפיע על מעגלים גדולים יותר באדוות רחבות יותר.
זה עוזר לנו להתפנות ליותר זמן איכות של עבודה מקצועית.

ביחס לעלויות שהיינו צריכים לכסות
אם היינו שוכרים עוד ימי חדר, מזמינים עוד כיבוד
ומקדישים לכך ימי עבודה נוספים.
כדי שסדנא תהיה משתלמת גם לנו
היינו צריכים לגלגל את העלויות על הלקוחות
שהיו נידרש לשלם הרבה יותר.

 צמצום עלויות מנגיש את השרות ליותר אנשים
ומאפשר לנו להתפרנס בכבוד.
Win-win
זה נהנה וזה לא חסר!