כשהמורה מוכן התלמידים מגיעים.
כמעט מעצמם…

גרעין הפוטנציאל העסקי שלנו טמון במיקוד במי שאנחנו ובטבע המקצועי שלנו. זה, בעצם, מה שנהוג לקרא לו בידול.
או לפחות חלק ממנו, כי בהמשך נבסס את אופי העבודה ופורמט העבודה בהתבסס עליו, כדי שנרגיש בבית.
נשחק ב’מיגרש הביתי’ – בסדנת הדגל שמעצם היותה, מציגה ‘מנחה דגול’ (בתחומו…).

והריגוש הזה, שמלווה בצמרמורת,
מספר ש’עלינו’ פה על משהו משמעותי.
משהו שחושף את עצמו בפנינו.
משהו שהולך ומתגבש.
סביב אותו ציר פנימי שאני אוהבת לקרא לו ‘קו מנחה’.
ועוד גילוי. ועוד אחד. וזה הולך ומתגבש.
הבידול לוקח למפגש שלך עם עצמך.
למפגש עם האינטואיציות המקצועיות שלך.
למפגש עם הניואנסים השקופים של ההנחיה שלך.
למפגש עם גרעין הפוטנציאל העסקי שלך.
למפגש עם המרכיבים השונים של הזהות המקצועית המיוחדת שלך.
ומגבש אותם לכדי אמירה סדורה, מאורגנת במילים ונושבת ביניהן.
עד שה’מורה’ שבנו מוכן.
מגובש דיו במידה נכונה של בשלות ומוכנות
כדי לצאת לעולם אסוף
כדי לצאת לעולם עטוף
במילים הנכונות שמייצגות אותו בנאמנות
את האמת המקצועית שלו
את הטבע המקצועי הייחודי שלו
את השליחות המקצועית שלו
את מה ואת מי שיבוא באמת.
ובדיוק.

מי שמוכן להשקיע במוכנות
מביא את המזל שלו לפתח דלתו המקצועית-עסקית
כי כידוע, הזדמנויות מגיעות כל הזמן.
‘תלמידים’ פוטנציאלים עוברים מול עינינו כשהזדמנות פוגשת מוכנות.
וחולפים.
ואיתם – ההזדמנות.
אפשר להישאר עם תחושה של החמצה
ואפשר לקחת את המזל בידיים
כי כידוע, המזל מגיע כשהזדמנות פוגשת מוכנות.