הדרך לפתרון קונפליקטים בקבוצה עוברת באומץ של המנחה לנהל קונפליקט קבוצתי

מה ההבדל בין פתרון קונפליקטים בקבוצה או ניהול קונפליקט קבוצתי?
ההבדל נמצא בכוונה. בהלך הרוח. בגישה. בעיקר של מנחה הקבוצה.

קונפליקט מוגדר כמצב בו מתקיימת אי הסכמה. להבדיל מדילמה, שיכולה להישאר תיאורטית, קונפליקט עולה במצב של פעולה הדורשת הכרעה (או-או). פתרון הקונפליקט המיטבי ישאף להבנות מצבי גם וגם. כדי להצליח להגיע לכזה פתרון נדרש לנהל את הקונפליקט.
קונפליקטים בקבוצה שמתנהלים מעצמם עלולים לצאת משליטה ולנהל את הקבוצה על כל משתתפיה, כולל המנחה.
קונפליקטים בקבוצה הם תופעה שמאד מאיימת על הרעיון של עבודה קבוצתית.
קונפליקטים בקבוצה נתפסים כמצבי או-או נחווים לרב כמזמני עימות ועימות חשוד מראש כסיטואציה שכרוכה במאבק כוחני ובתוקפנות, גלויה או סמויה, ישירה או עקיפה.
וכאשר מתחוללים מצבים תוקפניים נהוג לפרש אותם כמשבר, ולייחס למשברים רמה גבוהה של סיכון.
ואכן קונפליקטים בקבוצה באמת עלולים לגרום לפירוק הקבוצה. כל זה אם לא מטפלים בהם נכון.
ובניהול נכון – הסיכון קטן והסיכוי גדל.

כמה מאפיינים של קונפליקט בקבוצה לפני שרצים לפתרון קונפליקטים בקבוצה או ניהול קונפליקט קבוצתי:

 • הקונפליקט במהותו הוא מאבק כח על משאבי קבוצה, כשאלה נתפסים כמוגבלים או כשחסרונם עולה אל מול הצרכים הדומים של פרטים או תתי קבוצות.
• קונפליקט נגרם סביב משבר אמון והוא עלול להחריף ולהסלים אותו או לבסס אמון מחדש ואפילו ליצור אמון במקום שלא היה.
• עוצמת הקונפליקט עשויה להעיד על עוצמת המעורבות בתהליך.
• הקונפליקט מתעורר כשנחשפת שונות בהגדרת מטרת הקבוצה או הדרך אליה.
• הקונפליקט מתרחש תמיד בסביבה של תלות לכן הוא מפר את הסדר ופוגם ביעילות התפקוד של המערכת.
• מכיוון שהקונפליקט מעלה רגשות קשים, יש לקבוצות נטייה להימנע ממנו.

מכאן, שתנאי בסיסי והכרחי לניהול בונה הוא הלך הרוח.
הגישה בה מתנהל הקונפליקט.

הרגשות העולים ובאים לידי ביטוי בהתנהגויות מפגישים את חברי הקבוצה עם רגשות סותרים ומתקיימים תהליכים של השלכות הדדיות בתוך הקבוצה כלומר, מתרחש תהליך של חלוקת תפקידים. תהליך זה מזמין דיאלוג/קרב/תחרות/משא ומתן על חלוקת המשאבים בקבוצה (תפקידים, מקום, זמן, יוקרה ומשאבים חומריים). מנגנון זה מאפשר מספר דברים: אוורור הרגשות, מו”מ אקטיבי על כיוון זרימת התהליך, הזדמנות לבחון את יכולתה של הקבוצה להכיל תוקפנות, התנסות בפתרון קונפליקטים המאפשרת המשך עבודה מפרה עם בטחון פנימי שקונפליקטים לא יביאו לחורבן.
לכן, אחת הדרכים היעילות להתמודד עם קונפליקט בקבוצה היא לראות במי שמתנגד או מי שמבטא כעס, איש שביעות רצון ואפילו צדדים במחלוקת בקבוצה – קולות ותפקידים קבוצתיים. באופן זה “ההוא שלא שבע רצון” עושה מלאכת קודש עבור שאר חברי הקבוצה, “ההם שמתווכחים” ללא הרף מייצגים שני מחנות שהתפצלו בקבוצה.
כל ניסיון לגרור אותם לשוחח ביניהם או להשתיק את הויכוח או את ההתנגדות יהיה בגדר תיוג. ויעורר התנגדות שלהם ויקצין אותה ואת הקונפליקט.

ובכל זאת, כמה דרכים ‘טכניות’ לפתרון קונפליקטים בקבוצה:
• פיצול הקבוצה
• הוספת משאבים
• גישור – אבחנה בין העמדה המוצגת לצורך ממנו היא נובעת וניסיון למצוא מענה אחר מזה המוצג כדרישה
• סבב או תור
• פשרה בה כל אחד מהצדדים מוותר על משהו