מה קורה לעבודה שלנו בחופש פסח? או: מי קורא לה בחופשה?

חופש פסח – אביב הגיע פסח בא.
חג הפסח על תכניו ומנהגיו, והחופש הארוך ממסגרות הלימודים, מצליח לאתגר כל שנה את הפעילות המקצועית והפעילות העסקית.
המסגרות כולן משנות את אורחות חייהן.
הקבוצות שאנחנו מנחים – בחופש.
הילדים – בחופש.
המשק בחופש.

שהרי בחג החופש עסקינן, לא?

בתור עסק עצמאי – גם העסק יוצא לחופש.
וגם ההכנסה בחופש.
אלא אם כן, נערך בהתאם כדי לדאוג לעצמנו להכנסה סדירה.
מצד אחד – העסקי – ננצל את זמן לפיתוח וטיפוח תשתיות בעסק גם מחוץ למסגרת הפעילות השוטפת
ומהצד השני – המקצועי – נשכיל לנהל את העניינים בקבוצות שאנחנו מנחים גם מחוץ למעגל

איך שומרים על המסגרת ואיך אוספים את הקבוצה אחרי החופש?

שיגרה – זה רע?

מה קורה לאנשים בחופש?
יוצאים מהשיגרה. זו מהותה של חופשה.
וכשיוצאים מהשיגרה מצב העיניינים משתנה.
דברים אחרים נמצאים במוקד תשומת הלב.
ההשתתפות בקבוצה, בדרך כלל, פחות.
כח האינרציה נחלש.
התנופה נעצרת.
הן זו הפנימית והן זו החיצונית.

לא בכדי הרבה מאד חוגים, לימודים וקבוצות מתפוגגים אחרי חופש פסח.

מה קורה לקבוצה בחופש? היא מפסיקה להתקיים?
תלוי את מי שואלים.

אם אנחנו מניחים שה’קבוצה’ היא סך כל חבריה הרי שבאין מפגש אין קבוצה.
אם אנחנו מניחים שה’קבוצה’ ממשיכה להתקיים בתודעה של חבריה, הרי היא ממשיכה להתקיים.

כך או כך, שגרת הקבוצה היא הכרחית לקיומה.
איך מחזירים את הפעילות השגרתית למסלולה?
איך מסייעים לחברי הקבוצה להיכנס בחזרה למסגרת?
איך “מתניעים” מחדש את התהליך?

אז מעבר לאפשרות, שלעיתים מתאימה ולעיתים פחות, לשמור על קשר במהלך החופש, רצוי להתעכב על השאלה ולהיערך בהתאם.
לשאול את עצמנו כמה שאלות ולבחור בתשובה הכי מתאימה לנו ולקבוצות שאנחנו מנחים:

האם, איך ומתי להזכיר שיש מפגש?
אפשר להתקשר, לשלוח מייל, לציין בקבוצה הוירטואלית אם יש.
במקרה כזה חשוב לא להעביר מסר ש’אני לא סומך’ ולכן כדאי לתת ערך מעבר.
ליצור בילד אפ לבאות.
ליצור גירוי, עניין ומוטיבציה.

האם, איך ומתי ליצור גשר בין התרחשויות אחרונות בחיי הקבוצה, להתרחשויות הפרטיות בחופש ולהתכנסות המחודשת?
אפשר להקדיש את המפגש כולו לשיתוף או להסתפק בתחילת המפגש בשיתוף קצר.
אפשר לשתף בחוויות מהחופשה.
אפשר לשתף וללמוד יחד מחויית החזרה לשגרה דרך התחושה של החזרה לפעילות של הקבוצה.
אפשר להזמין לשיח על העניין בו עוסקת הקבוצה ואיך הוא בא לביטוי בזמן החופש.
במקרים כאלה רצוי ליצור גם “גשר מהגשר”.
למה הכוונה? לדאוג לכך שכל הזמנה שנציע לשיתוף תעמוד בקשר עם ענייני הקבוצה.
באופן כזה שהשיח יגלוש בטבעיות אל תוך הפעילות השגרתית.

האם, איך ומתי לתת ערך ומשמעות להפסקה של השגרה באופן שימקד בתכני הקבוצה ויקדם למטרות שלה?
אפשר להעלות שיחה בנושאים של שגרה ושבירת שגרה בתוך הקונטקסט של נושאי הקבוצה.
אפשר להזמין להתנסות פעילה שמדמה את החזרה לשגרה וללמוד את עצמנו ביחס שלנו לשגרה ולחופש.
ואפשר פשוט… לשאול: מה שלומכם היום?
ולסמוך על התהליך שיחבר ויקשר בין התחושה ‘כאן ועכשיו’ לסיבת ההתכנסות של הקבוצה.

או במילים אחרות: תוכן-תהליך – והפעם בהקשר של חופש פסח.

השפעת חגים ומועדים על תכנים שעולים במיפגש הקבוצתי
אורית שרת פורטר ובת-חן שפירא

במסגרת ההתחקות שלנו אחר השפעות סביבתיות על התהליך הקבוצתי אנו מבקשות במאמר זה להתייחס להשפעתם של חגים ומועדים על המתחולל בקבוצה.

המונח “חג” הוא בעל משמעות של יום טוב או יום של שמחה. “מועד” הוא יום שאינו יום רגיל, בו מציינים משהו מיוחד. חגים ומועדים הנם אירועים מייצגי תרבות, והם עמוסים וטעונים סמלים, מסרים ורעיונות חברתיים. ביום בו הם חלים ישנה תחושה כאילו המטען התרבותי שלהם “עומד באוויר”. במועדים כאלה, בדרך כלל, ההתנהלות החברתית המקובלת מזמנת ומאפשרת אווירה ייחודית, בהתאם לייעודו של האירוע – התכנסות, התבוננות, זיכרון ו/או חשבון נפש, או לחילופין – חגיגה, הזדהות, יחד. קולקטיב.

במדינת ישראל, ובתרבות הישראלית, מועדים וחגים רבים. חלקם נובעים מההלכה והמסורת היהודית, וחלק אחר השתרש בעקבות הקמת המדינה ואירועים שהתחוללו בה. חלקם ימי שמחה, וחלקם ימי אבל וזיכרון. תושבי המדינה מגוונים בהשתייכותם התרבותית-חברתית שכן מתקיימות בחברה בישראל, זו לצד זו מספר רב של תתי תרבויות – דתיות, מעמדיות, מקצועיות, גיאוגרפיות וכד’. אלה, מהוות קבוצות התייחסות, השתייכות והזדהות, ביניהן גם הקולקטיב, בין אם הפרט מזדהה עמו ובין אם לא. הקבוצות הללו מהוות מעין ‘עולמות מקבילים’ לקבוצה, הנושאים תכנים תרבותיים שונים ואף סותרים, שפות, מערכות דימויים, סמלים ומטאפורות, ומסורות כאלה ואחרות, שבימי חג ומועד מחלחלים, באופן טבעי, לתוך התהליך הקבוצתי.

מרכיבי זהות אלה הנם חלק מעולמם הפנימי של משתתפי הקבוצה המשתקף, במיקרוקוסמוס הקבוצתי ההטרוגני המשקף את המקרוקוסמוס התרבותי-חברתי בארץ. כך, שבמפגש קבוצה המתקיים בערב יום הזיכרון, יום השואה, או בנר ראשון של חנוכה, ולהבדיל, ברמדאן או בערב סילבסטר, יום הסטודנט או בצל מצעד מחאה, עשוי תוכנם לחלחל לתהליך הקבוצתי ולהתמזג באופן קונקרטי או מטאפורי בתוכן הגלוי. בכך, עשוי החומר שינבע מתוך התהליך הקבוצתי “להיצבע” בניחוח היום המיוחד. ככל שהקבוצה תהיה הטרוגנית יותר, התמה שתעלה בקבוצה בעקבות האירועים הייחודיים תהיה מורכבת יותר. החוויה הקבוצתית המשותפת עשויה להדהד את התכנים הקולקטיביים לתוך התכנים האישיים העולים ביחס ובהתייחסות אליה באמצעות הפרשנות האישית – בין אם מדובר בהזדהות עם האירוע ובין אם מדובר בהתנגדות של מיעוטים לתכניו, או בחשיבה ביקורתית על המסרים החינוכיים שלו.

איך רותמים את המודעות להשפעת החגים על התכנים לקידום התהליך הקבוצתי?

להיות מודעים להשפעה של “חגים ומועדים” על התהליך ולגלות אמפטיה כלפי הבעת קושי להשאיר דברים בחוץ, ועם זאת להיות ברורים לגבי התכנים שבהם תעסוק הקבוצה – האם מניחים לתכנים הקולקטיביים לעבור מעבר למטאפורי ולעבד אותם או להמשיך בסילבוס כרגיל.

במקרה שבוחרים לא להתייחס למשמעות של ימי חג ומועד אלה רצוי לבנות את תוכנית הסדנא/קורס/מפגש בהתאם לכך, שתכניהם ומשמעויותיהם באמת יישארו מחוץ לגבולות הקבוצה. חשוב להדגיש שיש קבוצות שעדיף, בהתאם למטרות ולמנדט שלא תהיה בכלל התייחסות לתכנים למרות שהם נוכחים ב’כאן ועכשיו’. כמנחים רצוי לנקוט בהתייחסות עקיפה, כלומר לא להתייחס לכך בכלל, אך מתוך מודעות ובחירה מקצועית, או להתייחס אך בגבולות מאוד ברורים (אמנם היום זה ערב …, אבל זה לא המנדט שלי/מטרת הקבוצה לדון ב…, לכן אנחנו נישאר ברמה הקונקרטית ולא נתעכב על הרמזים לאירוע כשנבחין בהם).

אם נרצה להתייחס לאירועי החוץ מבלי להתייחס לסוגיות שעולות דרכם ומבלי להפוך אותם לנושא השיחה העיקרי של אותו היום, כלומר, להשאיר את תכני החג המובהקים מחוץ לקבוצה (שכן את התמות נזהה מחלחלות פנימה, גם אם נבחר לא לשקף את הקשר), ניתן לעשות זאת באמצעות תרגיל כתיבה או סבב העונה לשאלה מנחה המחברת בין החוץ לפנים כדי לנתק ביניהם, כמו: מה השארתי/אני בוחר להשאיר היום בחוץ?

בקבוצה שיש מקום להתייחסות תהליכית דינמית, ניתן לתכנן התנסויות שיציפו במכוון תמות טיפוסיות לאירוע ורלוונטיות לקבוצה מבחינת התכנים שהיא עוסקת, מטרותיה והשלב ההתפתחותי בו היא נמצאת ולהתייחס לסוגיות כמו: זהות, אבל, פרידה, עצמאות, קרבן, סדר, חירות, חופש, מאבק, התחלות וכדומה… במקרה כזה רצוי להתאים התייחסות/התערבות להיעדרויות ולאיחורים תוך בדיקה האם מדובר בתופעה הקשורה לחג או למועד ולתכניו.

ובאופן יותר ספציפי לפסח: מה מלמדת אותנו הגדת פסח על הנחית קבוצות?

 4×4 – כנגד ארבעה בנים דברה תורה ; כנגד ארבעה צרכים דברה הקבוצה

הגדת פסח מספרת לנו את סיפור ארבעת הבנים שמסבים על שולחן הסדר במטרה ללמוד את הסיפור המסורתי על הדרך בה יצא עם ישראל מעבדות לחרות.
אם נעיין בהגדה בעזרת משקפיים מקצועיות נוכל לזהות מספר עקרונות מתחום ההדרכה, החינוך והנחיית הקבוצות:

 במרחב הקבוצתי המשותף מתקיים מיכלול של צרכים ורצונות. כל אחד מהם קיים בכל אחד מהמשתתפים. יחד עם זאת, כדי להקל על חייה של ה’קבוצה’ כל ‘אחד’ ממשתתפיה מביא לביטוי ‘קול’ אחר, ש”מדבר” אליו ביותר. במידה והוא דבק ב’קול הזה, הוא מתוייג ומסומן כ’ההוא ש…’ ומכאן גם מצופה להמשיך ולדבוק ב’קול’ שדבק בו. כך הוא הופך לבעל ‘תפקיד בקבוצה’ שמבטא ‘קול’ קבוצתי’ שלמעשה, מביע ומשקף, כמו כל אחד הבנים בהגדה משהו מהרהורי ליבו של כל ‘אחד’ ו’אחד’ אחר בקבוצה.

הקבוצה מתחילה את חייה ממקבץ של יחידים – ‘אחד’ ועוד ‘אחד’ ועוד ‘אחד’ כמו הבנים בהגדה. בהמשך היחידים הופכים ל’קבוצה’ – מעין ישות סינרגטית שמתפתחת בשלבים. אלה מתאפיינים, כל אחד, בשאלות חיים קיומיות בלתי מודעות בהקשר של יחסים, שייכות והיבדלות. התפתחות ה’קבוצה’ משפיעה על התפתחות חבריה שהתפתחותם תורמת להתפתחות הקבוצה, עד מותה של ה’קבוצה’ בהתפרקות וחזרה למצב של יחידים אינדיבידואלים.

הקבוצה היא מכשיר ללמידה משמעותית בתוך קשר עם דמות ‘הורית’ ודמויות ‘אחאיות’. ומה מצווה ההורה בהגדה? “והִגדת לבִנך”! וההגדה מלמדת אותנו איך ללמד כל אחד מהבנים בדרכו שלו. מעין ‘חנוך לנער על פי דרכו’, שכן מצויין ההבדל העקרוני ביניהם – אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. ו… כשרוצים להעביר מסר, איך נכון לעשות זאת באופן היעיל ביותר כאשר הקבוצה מורכבת מקובץ יחידים, האחד כזה והאחד אחר?

למעשה, ניתן לראות בכל אחד מארבעת הבנים ‘קול קבוצתי’ מייצג המשקף צורך רגשי מוכלל שבא לביטוי בצורה מוקצנת יותר בכל אחד משלבי התפתחות הקבוצה

 השלב הראשון – הבן החָכָם
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר?
“מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?”
החָכָם שואל על תנאי הסטינג, על הנורמות, על המותר והאסור, המקובל.
החָכָם מייצג צורך של כולנו בודאות. בעיקר בשלב הראשון בהתפתחות הקבוצה. הוא זקוק למידע על מה שעומד לקרות פה כדי להתמצא במרחב. הוא צריך מעין מפת דרכים. עשה ואל תעשה. הוא פועל יותר ביעילות במרחב בר-ניבוי.
בשלב הראשון החלק החָכָם שבכל אחד מחברי הקבוצה עסוק בחיפוש מענה אחר תשובות לשאלות בלתי מודעות כמו – מה קורה פה? האם אני מעוניין להיות חלק מזה? על מה אצטרך לוותר ומה אקבל מהיותי חלק מהקבוצה?

ומה מלמדת אותנו ההגדה – וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן. תן לו תשובות ברורות וחד משמעיות. שורות תחתונות. מה מצופה להיות פה, פרט בפניו מה כן ומה לא. מה אסור ומה מותר! את התשובות הללו רצוי לארוז בתהליך של יצירת ‘הסכם עבודה’ עם הקבוצה כבר בתחילת הדרך. באופן הזה השאלות מקבלות מענה, לפחות ראשוני ובמושג כללי אך מאפשרות לחלק החָכָם של כל ‘אחד’ מחברי הקבוצה להפנות את תעצומות הנפש שלו מניסיון להתמצא במרחב להקשבה ולמידה.

השלב השני – הבן הרָשָׁע
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר?
“מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?”
הרשע, מגיב לציווי הנורמטיבי שמתפתח בקבוצה. הוא בוחן עבור כולם את הלגיטימציה להיות שונה.
בשלב השני הרָשָׁע בודק את גבולות הקבוצה – מי נחשב לשייך ומי לא. בשלב הזה כל ‘אחד’ מקבל הכרעה אילו יחסים הוא מבנה עם הקבוצה ועם חבריה. הוא מגדיר שונות והיבדלות ויוצר שיח בלתי מודע סביב מערך הגומלין בקבוצה כסביבת-תלות. הוא קורא תגר על הברור מאליו, לעיתים הוא מקומם ולעיתים הוא סוחף אולם תפקידו בעיקר לאתגר את הדרך המשותפת.
הרָשָׁע בוחן ומברר עבור ומטעם כל חברי הקבוצה האם זה מקום בו מותר לי להיות כפי שאני? יקבלו אותי אם אפעל כך או אחרת?
הרָשָׁע מביא לביטוי את הצורך בשייכות מול הצורך בעצמאות אולם, התקשורת שלו משקפת יחסים של פיצול ובידול “לָכֶם – וְלֹא לוֹ”, שמצביעה על הקונפליקטים וההתנגדויות המאפיינים את השלב הזה בהתפתחות הקבוצה.

ומה מלמדת אותנו ההגדה? וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי- וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.”
הבהר לו שהוא חלק גם אם הוא מתלבט. הראה לו ש”הם ו”הוא” חד הם. למד אותו לראות את ה’צד השני’ ושקף לו שה”גאולה” גלומה בבחירה “להיות חלק”, שייך, משפיע ומחולל ומושפע ומתמסר גם יחד.

השלב השלישי – הבן התָּם
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר?
“מַה זֹּאת?”
בשלב השלישי התָּם תוהה עבור ובשם הקבוצה על מה הסערה ומה העניין?
התָּם מחזיר את הקבוצה למניעים המקוריים להתכנסות יחד. התָּם מחזיר את הסערה הרגשית על כנה ופונה לשכל הישר.
התָּם מבקש השלמה. המלה תם במשמעותה המקורית היא גם ‘שלם’ והתָּם נושא עמו את בשורת הפיוס בקבוצה ולקבוצה. בשלב זה הקבוצה וחבריה מגלים מחדש את כוחה של בחירה, והמעבר הלא טריוויאלי הדורש ‘חֹזֶק יָד’ ועזרה מדמות בעלת סמכות, תפקיד ומיומנות ייחודית, מעבדות לחירות.

ומה ממליצה לנו ההגדה? “וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.” תזכיר לו את כוחו לבחור ולהשפיע על מציאות חייו, לשמור על החרות ועל החופש לבחור ולבחון את החיים על משמעותם.

השלב הרביעי – הבן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל
הבן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, בשתיקתו מייצג את האפשרויות הפתוחות במרחב הקבוצתי. בשלב זה, דקה לפני שנפרדים, ממליצה לנו ההגדה – “אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.”
אנשים מגיעים להשתתף בקבוצה כדי ללמוד משהו חדש, לחוות התנסות חדשה, אחרת, שתגלה בפניהם כוחות ויכולות חדשים, תאפשר להם לממש עוד פוטנציאל אישי או מקצועי.

כעת, כשהקבוצה בשלה, כל הצרכים נענו, פותח הבן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בפני הקבוצה שער לדבר החדש. פה, אומרת ההגדה, משתנה התפקיד של המנחה ממי שכיוון את הקבוצה להשיג בשלות למי שתומך בקבוצה במימוש הפוטנציאל שלה עצמה ושל חבריה.

עוד על התפתחות קבוצה בשלבים – איך זה נראה בחדר ההדרכה?

ומכיוון שבמסגרות עסקינן – איך יוצרים ואיך שומרים על מסגרת של סביבה מעצימה ומאפשרת לפעילות עסקית-מקצועית סדורה ומאורגנת?

אחד האתגרים העומדים בפני מנחי קבוצות וסדנאות הוא להתמיד בפעילות של ניהול וקידום העסק באופן שוטף וכדרך חיים.

בדרך כלל קיימת נטיה לעסוק בדבר האהוב עלינו – הנחייה ולפתח עוד ועוד מוצרים. לעיתים, נשכחת העובדה שסדנא היא לא עסק.

היא מוצר בעסק.

ועסק שמציע מיגוון מוצרים למיגוון לקוחות דינו להשקיע יותר משאבים בפיתוח סדנא ייעודית ללקוח רצוי ובניסיונות לשווק אותה בעלות גבוהה יותר (בזמן ובכסף) מאשר ההכנסות שיתקבלו ממנה, במידה והיא אכן יוצאת לפועל.

כדי להגיע להכנסה שוטפת רצוי להשקיע בפיתוח תשתיות משני סוגים:

האחד – תשתיות לעסק שכוללות גם תשתיות לתפעול העסק כמו כלי למעקב אחרי קשר עם לקוחות, תיקיות מסודרות לכל סדנא, תוכנית עבודה, מאגר לקוחות מתעניינים, סליקת אשראי וכד’ וגם תשתיות לשיווק העסק בכללותו שמציגות את הזהות שלו כמו אתר אינטרנט, נוכחות ברשתות חברתיות, קבוצות נטוורקינג וכד’

השני – תשתיות לכל “ליין מוצרים” לשימוש חוזר. כלומר לתכנן מראש “ליין” סדנאות עבור כל לקוח ולכל “ליין” כזה להכין את כל מה שנחוץ לפי סדר תהליך ההתקשרות עם הלקוח – נוסח פנייה, פרוספקט, הצעת מחיר, הסדנא: תכנים, הפעלות, מצגת, דפי עבודה ועזרים נילווים. ברגע שהלקוח הראשון הזמין מאיתנו את הסדנא, הרי יש לנו ביד תשתיות להתקשרות הבאה.

הפעילות הזו היא בדרך כלל פחות מרגשת ומרתקת (לפחות כך היא ניתפסת, אבל זה לדיון אחר) ולכן, במיוחד למי שעובד מהבית, היא עשויה להידחק למקום משני, או להיעלם בכלל מסדר היום. כדי להחזיר אותה ל”שולחן העבודה” באופן קבוע רצוי לארגן לעצמנו מסגרת שתתמוך במחוייבות הפנימית ולהיות נאמנים לה:
מסגרת עבודה – סביבת עבודה מוגדרת במקום ובזמן, מאורגנת, מוארת, נגישה שמשרה אווירה נינוחה ומעוררת השראה מאפשרת להיכנס לעניינים בקלות ובמהירות כי… סדר בחוץ משמעו סדר בפנים. כמו כן, מומלץ להגדיר את התחלת וסיום זמן העבודה, להתלבש יפה ולצאת לעבודה, גם אם היא בבית.
“שששש… אני עובד עכשיו. אני לא פה!”
מסגרת חברתית – מעגל חברתי שמכיר בחשיבות ובמשמעות של העשייה שלנו עשוי להיות כח יצירתי. קל ונעים להיות מוקף בסביבה אנושית מפרגנת. יחד עם זאת, ייתכן ואנשים בסביבה, שמבקשים את טובתנו, מנסים לעוץ עצות, להזהיר מסכנות (שמפחידות אותם), להתעלם מהעשייה שלנו או אפילו ללעוג ולעקוץ (…בצחוק, נו…). עם חברים כאלה לא צריך אויבים. חשוב לבחון במה משתפים ועם מי משתפים, לכבד את העשייה שלנו ולשדר את הציפייה שלנו מהסביבה לכבד אותה בהתאם. לדרוש לכבד את הזמן שלנו ואת המחוייבות שלנו לעסק ולעבודה המקצועית ולהכיר בזמן העבודה שלנו כזמן עבודה בעל ערך כלכלי, גם אם כרגע לא יצאנו לפגוש קבוצה שמחכה לנו. מכיוון שסביבה חברתית לא אוהבת שינויים וקבוצה (גם משפחה וחברים), משמרת תפקידים ומפעילה לחץ קבוצתי סמוי וגלוי. נחישות עשויה להרגיל אותם לכבד את ההשקעה שלנו, בתנאי שאנחנו נכיר בנחיצותה ולא נאפשר לה להידחק בסדר עדיפויות אחרון.
“מצטער. אני לא יכול. כרגע אני בעבודה. בא נחשוב יחד על פתרון אחר.”
מסגרת מקצועית – מי כמונו יודע מה כוחה של קבוצה ומשמעותה של תנופת הקבוצה. מה כוחה של מסגרת קבועה ששומרת על ה’דופק’ של המחוייבות. זו הדרך להשתייך. לחקות אנשים שהצליחו. לשכפל דרכי חשיבה חדשות, לקבל מידע, לשרות בהשראה ולקיים סיעור מוחות. חשוב לבדוק לאיזה קבוצה מצטרפים, מהם יעדיה, מי המשתתפים (אומרים שהאדם הופך להיות דמות שמשקפת את סך 6 האנשים שסובבים אותו) וכמובן – מי מנהל אותה – מה הידע, התפקיד והמחוייבות שלו כדי למקסם משאבים יקרים.
“היום זה לא אפשרי. אני בלימודים.”

אם הפוסט הזה הואיל לכם במשהו,
אני יותר מאודה לכם על שיתוף שלו ברשתות החברתיות.
וכמובן, אשמח גם לשמוע מה דעתכם בנושא פה - למטה בתגובות.
להתראות בחדרי הסדנאות,
בת-חן

קורס הנחיית קבוצות

תוכנית מהפכנית להכשרת מנחי קבוצות עצמאים

כל מה שצריך ורק מה שצריך כדי להנחות קבוצות עומק תהליכיות
בעולם המתקדם של המאה ה-21
בביטחון, אחריות ומקצועיות

לפרטים נוספים לחצו כאן

במה אוכל לעזור לך?

מפוטנציאל
לא ממומש
למנחה מבוקש

מה ההבדל בין מנחי קבוצות
שממלאים קבוצות
בקלות ובמהירות
לבין אלה ש... לא?

e-book
למנחי קבוצות וסדנאות עצמאים
איך למלא קבוצות באופן קבוע,
בלי מניפולציות וטלפונים לשכנוע?

למשוך לקבוצות לקוחות טובים
שביוזמתם, מבקשים להשתתף,
שמחים להגיע לכל מקום, בכל עת,
ולשלם מחירים גבוהים!

לפרטים והרשמה לחץ כאן

הקמפוס הדיגיטלי לשרותך

מוצרי מידע מחכים לך 'כאן ועכשיו'

מוצרי מידע שעשויים לעניין אותך

עושים הבדל

מה כדאי לדעת על סוגי קבוצות כדי להציע ללקוחות פורמט סדנאי שעונה בדיוק על מה שהם צריכים?

גרוּפּוֹלוֹגיה אירגונית

איך ליצור כח משיכה ייחודי ומדוייק לעסק עם קבוצות וסדנאות כדי לבסס מותג סדנאי אמיד ועמיד?

סיפור מסגרת

איך לפתח סדנה שתוביל את הקבוצה להשיג את מטרותיה בזמן בלי לדלג על תכנים ובלי לאבד משתתפים בדרך?

פוסטים נוספים בבלוג

הנחית קבוצות וסדנאות במודל של מתכונת משולבת – איך מנחים קבוצה כשאותו הרכב אנושי נפגש במגוון מרחבים משתנים?

המודל המשולב שהופך תהליכים קבוצתיים מצויינים לרווחיים: משלבים במתכונת הקבוצה אפשרות ללמוד לבד, להתנסות בקבוצה, להיפגש במרחב פיזי ווירטואלי באופן קבוצתי ופרטני

גופרגש: ערך מתוך לקסיקון קורס הנחיית קבוצות – מא’ עד ת’

נוכחות בגוף, נוכחות בקבוצה, נוכחות באינטרנט. גופרגש יודע לקבל החלטות אינטואיטיביות באופן מקצועי.

כח המשיכה: ערך מתוך לקסיקון קורס הנחיית קבוצות – מא’ עד ת’

כח המשיכה, מעבר להיותו מושג כימי או פיזיקאלי הוא תופעה אנושית שמתקיימת ביחסים. אותה תחושה של ‘כימיה’ על בסיסה אנשים מתרשמים ונרשמים לקבוצות וסדנאות.

מודלינג: ערך מתוך לקסיקון קורס הנחיית קבוצות – מא’ עד ת’

מודלינג, דוגמא אישית, והמשמעות העמוקה של תהליכים מקבילים בקבוצה. אמרת יחסים מקצועיים בקבוצה מונחית, כאילו אמרת – נאה דורש-נאה מקיים. פיו ולבו שווים.

Pin It on Pinterest

Share This

שתפו אותי

שתפו פוסט זה עם חבריכם

דילוג לתוכן