אחרי שבחנו בפרק ב’ , את הקשר בין תפקיד המנחה והשעיר לעזאזל, הפעם נבחן מה בין שעיר לעזאזל ומיומנויות הנחיה?

רב השיח העיוני המקצועי בעניין תפקידים בקבוצה בכלל ושעיר לעזאזל בפרט מתייחס למיונים של תפקידים ומאפיינים של תפקידים.

כדי להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעת ה’שעיר לעזאזל’, כפי שראינו בשני הפרקים הקודמים, יש לרדת לעומקה ולשורשיה של הדינמיקה בקבוצה כדי להעמיק בהבנת הקשר בין שעיר לעזאזל ומיומנויות הנחיה, כי, למעשה, כל בעל תפקיד בקבוצה עלול, אם הוא לוקח את התפקיד שלו קצת רחוק מדי (בעזרתו האדיבה של המנחה ובתמיכתם הפעילה של חברי הקבוצה), להפוך לשעיר לעזאזל. כי הרי כל בעל תפקיד מחזיק בידיו סוגיה הכוללת תבנית להתנהלות שאו שהיא לא רצויה או שהיא מאד נחשקת. זה וגם זה מהווה סכנה להסלמת התפקיד ועוררות של אותם “כוחות הרשע” האצורים במרחב הקבוצתי.

אם כן, כדי לתמוך בקבוצה בדרכה אל השגת מטרותיה, יהיה נכון אם המנחה ישכיל לנהל את הקשר בין שעיר לעזאזל ומיומנויות הנחיה ויצור לעצמו קוד הנחיה עקבי ושיטתי שיגן עליו ועל הקבוצה מפני תנודות וטלטלות ש’מזעזעות את המערכת, ישרה בטחון ובהירות במרחב הקבוצתי ובכך להשקיע מראש בלמנוע ככל יכולתו את התופעה באופן מקצועי מושכל ולא לחכות שהיא תצוף ואז לנסות לפתור אותה (או להיפטר ממנה), על ידי:

הבנות והסכמות – סטינג והסכם עבודה עם קבוצה

ב. מודעות להשפעת היחס שלו והתגובות שלו לאותו משתתף, שעשויות לתייג את אותו ולקבע אותו בתפקיד שמסמן הקצנה והתפתחות לכדי שעיר לעזאזל.

ג. טיפול נאות בתופעה שיאפשר להחזיר את האיזון בקבוצה על כנו.
הרעיון הוא להבין שמדובר פה בחומר רגשי בלתי רצוי רב, שמוכחש על ידי חברי הקבוצה ולכן נאגר במרחב המשותף ומופקד בידי אחד מחברי הקבוצה. במידה והמנחה משכיל להעלות את החומר הזה לרמת המודעת, לפתח שיח גלוי תוך מתן לגיטימציה לתכנים הללו והפיכתם מטאבו לחומר טבעי שניתן לרתום לעולם היצירה וההתפתחות, הוא מאפשר לפזר בחזרה את החומר הזה כך שכל משתתף לומד להיפגש עמו בתוכו, לתת לו לגיטימציה, להכיל אותו ומשם – לעבד אותו ולהתיידד עמו.
לעיתים ניתן לעשות זאת באמצעות התערבות פשוטה וחד פעמית – “כל אחד מוזמן לשמוע את אותו ‘קול’ שמעורר בו כזו התנגדות לאדם שמגלם את השעיר לעזאזל, בתוכו. להאזין לו. להקשיב לו… להכיר בו. להכיר אותו…”. בדרך כלל, אם יש אמון במנחה ונוצר אקלים של אמון בקבוצה, אנשים יתחילו לקחת אחריות על החלק שלהם במאגר הזה.

באותו הרגע, כמו במטה קסמים, מתחוללת רווחה והשעיר לעזאזל יוצא מתפקידו.

באותה המידה ובאותה הדינמיקה בה נוצר השעיר לעזאזל, אם “עושים רוורס” ועוברים את כל הדרך לאחור מגיעים לאותה נקודת התחלה – כל אחד מחזיק בחומר הרגשי שלו.

המנחה,
ככל שהוא יכיר בהשפעתו על התהליכים הדינמיים כך הוא ייטיב לנהל אותם ו”למשוך” בחוטים הסמויים של מערך השפעות הגומלין המתקיים במרחב הקבוצתי ולנהל את הקשר בין תופעת השעיר לעזאזל ומיומנויות הנחיה, כדי שהיא לא תפתיע אותו ו’תתפוס אותו לא מוכן’, חסר אונים ונחווה כלא מקצועי (מה שמעצים את החרדה ומגביר את הצורך להמשיך ולהחזיק בשעיר לעזאזל בקבוצה).